ביבליותרפיה, היא שיטת טיפול רגשית פסיכולוגית שבמרכזה ספרות לסוגיה השונים (ביבליו = ספר, תרפיה = טיפול). היא שייכת למשפחת הטיפולים בהבעה ויצירה, שכוללת, בין היתר, את הטיפול באומנות, הטיפול בתנועה והטיפול במוסיקה. בבסיס הטיפולים בהבעה ויצירה התועלת הרבה שניתן להפיק מהמרחב היצירתי לטובת צמיחה והתפתחות ועל מנת לעבד תכנים רגשיים.
הטיפול הביבליותרפי הוא מפגש בין מטפל , מטופל וטקסט. הקשר שנוצר בין המטופל למטפל מקבל מימד נוסף באמצעות היחס לסיפור, לשיר ולטקסטים אחרים שמובאים לטיפול או נוצרים בתוכו.
בראייה רחבה, ביבליותרפיה היא תהליך טיפולי של תגובה לטקסט – הטקסט יכול להיות סיפור או שיר, אך גם סרט אהוב, תמונה, בובה, משחק ואפילו חפץ. התגובה לטקסט הטיפולי היא ביטוי של עולמו הרגשי של המטופל ויחסו למה שהטקסט מסמל עבורו או מעורר בו. בין היתר, התגובות יכולות להיות של הזדהות עם דמות סיפורית או דחייה וכעס שלה או לשרת עיבוד של פחדים וחרדות. במסגרת הטיפולית המיטבית מרחב הסיפור הוא מרחב בטוח שבו ניתן לבטא רגשות סוערים וכאבים. תפקיד המטפל להכיל את כל אלה ולהראות שניתן 'לשרוד' את המגע עם הרגש, מתוך אמונה שלאורך זמן ירכוש המטופל את הביטחון הפנימי והכלים לשאת ולקבל את רגשותיו ולאהוב את עצמו, על כל חלקיו.
הטקסטים בטיפול הביבליותרפי הם טקסטים עמומים – לא חינוכיים וחד משמעיים. תפקידם אינו להורות למטופל איך לחיות, אלא להיות פתוחים להשלכת רגשותיו עליהם ולפרשנות שלו אותם. הטקסטים בטיפול הביבליותרפי הם טקסטים שהמטופל מביא מעולמו, בוחר מתוך אפשרויות שאני מביא לחדר או טקסטים שבחרתי במיוחד עבורו. סוג נוסף של טקסט, שחשוב בעיני במיוחד, הוא זה שנוצר בטיפול על ידי המטופל או בתהליך הדדי על ידי שנינו.
לסיפורים ולטקסטים בטיפול הביבליותרפי יכולים להיות תפקידים שונים, אך במקרים רבים הם משמשים מצע לביטוי רגשות או תחושות שאין להן לגיטימציה להיות מושמעים בדרכים אחרות. כיוון שהסיפור שנוצר או מובא לטיפול אינו אמיתי, ודמות הגיבור שהמצאתי בתוכו איננה אני, יש חופש גדול יותר לשחק באפשרויות, בעלילות, בטווח הרגשות וההתנהגויות, מאשר בחיים האמיתיים. בחופש המוגן הזה יש משהו משחרר ומצמיח.