איזה ספר להביא? (או, איך זה עובד הביבליותרפיה הזאת?)

בכותרת שתי שאלות שאני שומע לא מעט וממחישות עד כמה הביבליותרפיה, מופלאה וקסומה ככל שתהיה, איננה מספיק נגישה או מובנת. נדמה שבזמן שהטיפול הנפוץ באומנות, נראה פשוט ומזמין (היצירה באומנות מאפשרת ביטוי ועיבוד רגשי), הביבליותרפיה, בעלת השם המוזר והקשה לאיות, שגם בה עושים בדיוק אותו דבר – מבטאים ומעבדים תכנים רגשיים באמצעים טקסטואלים, נשארת מחוץ לגבולות ההבנה.

אז אנסה לעשות סדר. כמו כל מה שאני כותב פה זו דעתי הפרטית, אפשר לחלוק עליה ואני מזמין להגיב…

מה זה טקסט?

חשוב לקבל את ההגדרה הרחבה של טיפול באמצעות טקסטים :

טקסט הוא תיאור של כל פעילות אנושית הניתנת לניתוח תרבותי, בין אם מדובר במוצר מוגמר (כמו ספר, ציור, או מבנה אדריכלי) ובין אם מדובר בפעילות מתפתחת ומשתנה (כמו טקס חברתי מכל סוג שהוא) (ויקיפדיה).

לכן, הטקסטים בביבליותרפיה יכולים להיות לא רק סיפורים, אלא שירה, פזמונים, סרטים, חפצים, זכרונות, יצירה, ריקוד, מוסיקה אינסטרומנטלית, משחק בבובות, קטעי שיחה ועוד. כל דבר שאפשר להשליך עליו תחושות ורגשות..

 ואז מה עושים?

ההשלכה מאפשרת הרחקה – הטקסט (מה שהוא מבטא) הוא לא אני והוא לא אמיתי, כך שאפשר לשחק בו ולגעת בו מכל מיני כיוונים מבלי שיתקוף חזיתית את העצמי של המטופל. אצל מבוגרים, שאצל רובנו היכולת המשחקית נחלשת, אפשר לקרוא לזה – יכולת להתבונן על הדברים מהצד. זוהי כבר ראשיתה של עבודה טיפולית משמעותית.

מעבר לכך, לביבליותרפיסט  דרך להסתכל על הנעשה בטיפול, (גם על האינטראקציה מטפל – מטופל) כסיפור ולנסות לחזק או לנסח מחדש אלמנטים בתוך המבנים של הסיפור האישי.

 איזה ספר להביא לילד שההורים שלו התגרשו?

ישנה נטיה לבלבל בין שימוש בטקסט לצרכים חינוכיים לשימוש בטקסט לצרכים טיפוליים.

הרבה פעמים שואלים אותי איזה ספר להביא לילדים ומבוגרים שעוברים משברי חיים שונים. האמת שיש רשימות נרחבות באינטרנט, עם חלוקה לפי נושאים, כך שלא תתקשו למצוא את התשובה. יש הרבה ספרים שמתייחסים לגירושין , אח חדש, אבל במשפחה ועוד. ספרים ספציפיים כאלה יכולים לעזור להעלות דיון, לפתוח את הנושא לשיתוף בדרכי התמודדות. הם בהחלט יכולים להיות מועילים, אבל נעדר בהם הרוחק האסתטי הנדרש לטיפול דינמי הממוקד באדם ספציפי. במילים פשוטות : ילד שההורים שלו התגרשו יכול לחוש מגוון של תחושות – בדידות, בגידה, חרדת נטישה, חרדה מפני התפרקות רגשית של ההורים, כעס, חוסר אונים, אשמה…

למטופל ספציפי מתאים ספר או שיר ספציפיים, שיאפשרו לו להציף דרכו את רגשותיו ורוב המטופלים מעדיפים טקסטים שלא מעמתים אותם חזיתית עם הקושי שלהם, אלא עם קושי אחר, של דמות בסיפור שעליה אפשר להשליך מבלי להחשף מידי. הכי טוב לתת למטופל לבחור בעצמו טקסט. בתוך הטקסטים שאהובים על המטופלים שלי, יש עולם ומלואו. זכות גדולה עבורי להכנס לרגע ליקום הפנימי שלהם ולנסות להבין משם איך הם חווים את הדברים.

לא קרה אסון כשהבאתי למטופל טקסט לא מתאים עבורו, להפך, שנינו למדנו מהטעות שלי (קוראים לזה כשל טיפולי). יחד עם זאת אני לא ממהר להביא טקסטים ומשתדל להביא את המתאימים ובתזמון הנכון.

סגור לתגובות.